- מנכ"ל Tether, פאולו ארדואינו, מאתגר את העדפת BIS לפיקדונות בנקאיים אסימוטיים, וטוען כי מטבעות יציבים שמורים במלואם בטוחים יותר מבנקאות רזרבה חלקית.
- מנכ"ל BIS, פבלו הרננדס דה קוס, מותח ביקורת על מטבעות יציבים בשל סוגיות כמו יכולת מימוש, יכולת פעולה הדדית ויושרה פיננסית בג'קסון הול.
- הדיון מתעצם כאשר מחוקקים אמריקאים שוקלים את חוק CLARITY, כאשר בנקים חוששים מבריחת פיקדונות למטבעות יציבים המציעים תגמולים.
- שווי השוק של USDT עולה על 183 מיליארד דולר, עם אימוץ משמעותי בשווקים מתעוררים, מה שמעורר חששות בנוגע לריבונות מוניטרית ועלויות מימון בנקאיות.
סכסוך המתמשך בין מנפיקי מטבעות יציבים (stablecoins) לרשויות הבנקאות הגלובליות קיבל תפנית חדה. פאולו ארדואינו, המנכ"ל הבוטה של Tether, קרא תיגר ישירות על הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בנוגע לאישורו האחרון של פיקדונות בנקאיים מבוססי טוקניזציה. ארדואינו טוען כי מטבעות יציבים, במיוחד אלו המגובים במלואם בנכסים נזילים כמו אג"ח ממשלתיות של ארה"ב, מציעים אלטרנטיבה בטוחה יותר מבחינה מבנית למודל הרזרבה החלקית העומד בבסיס הבנקאות המסורתית. דבריו מגיעים בתגובה לנאום של מנכ"ל BIS, פבלו הרננדס דה קוס, בסימפוזיון הכלכלי של ג'קסון הול, שם האחרון דחה את מטבעות היציבים כתחליף לא הולם לכסף פיאט.
בלב המחלוקת הזו טמונה שאלה מהותית לגבי עתיד הכסף. הרננדס דה קוס הציג טיעון מפורט מדוע פיקדונות אסימונטיים - למעשה התחייבויות בנקאיות הרשומות על גבי בלוקצ'יין - צריכים להוות את עמוד השדרה של המערכת המוניטרית. הוא ציין חששות לגבי יכולת הפדיון של מטבעות יציבים, יכולת פעולה הדדית שלהם והפוטנציאל שלהם להקל על פעילות בלתי חוקית. עם זאת, ארדואינו הפך את התסריט, והציע כי ה-BIS "מודאג בצדק" משום שמטבעות יציבים חושפים את מה שהוא מכנה "הקיסר ללא בגדים" - השבריריות הטבועה של מערכת בנקאית ששומרת רק חלק קטן מהפיקדונות בצורה נזילה.
מטבעות יציבים לעומת פיקדונות טוקניזד: טיעון הרזרבה
הטיעון המרכזי של ארדואינו הוא השוואה של גיבוי נכסים. הוא מציין כי מטבעות יציבים כמו USDT "שמורים ב-100% על ידי נכסים נזילים (כלומר, אג"ח אוצר)", בעוד שפיקדונות בנקאיים אסימוטיים הם, במילותיו, "פיקדונות בנקאיים לא מבוטחים (בדרך כלל רק 10% שמורים על ידי נכסים נזילים)". ניגוד חריף זה, הוא טוען, הופך את מטבעות היציבה לאחסון ערך אמין יותר. מנכ"ל Tether תהה מדוע מישהו היה מוכן להפקיד את חסכונותיו במוצר רזרבה חלקי כאשר קיימת אלטרנטיבה שמורה במלואה, והוסיף כי המערכת הפיננסית נמצאת כעת ב"שלב הגילוי" כאשר המפקידים מתחילים להבין את ההבדל.
עם זאת, הרננדס דה קוס נותר לא משוכנע. בנאומו בג'קסון הול, הוא טען כי לסטייבל-קוינים חסרה "יחידות", כלומר פדיון במחיר נקוב אינו מובטח מכיוון שהמחירים יכולים לסטות בשווקים משניים. הוא גם הדגיש בעיות של "הדדיות", וציין כי סטייבל-קוינים מקוטעים על פני בלוקצ'יין שאינם תואמים, והעלה חששות לגבי "שלמות פיננסית", תוך ציטוט ראיות לכך שרוב יתרות הסטייבל-קוינים נמצאות בארנקים שמורים עצמית מחוץ לניטור מסורתי. ראש BIS הזהיר עוד מפני סיכונים ברמת המאקרו, כולל הפוטנציאל של מנפיקי סטייבל-קוינים להתמודד עם "סיכון ריצה" אם גל של פדיונות יכריח אותם למכור נכסי רזרבה במהירות, מה שיגרום לערעור יציבות בשווקים רחבים יותר.
שדה הקרב הרגולטורי: חוק CLARITY וחששות מבנקים
הדיון משתרע מעבר לכלכלה תיאורטית אל העולם המבולגן של רגולציית הקריפטו בארה"ב. חוק GENIUS, שנחתם בשנה שעברה, סיפק מסגרת פדרלית לתשלומי סטייבלקוין, אך חוק CLARITY המיוחל עשוי לבסס רגולציה פדרלית ראויה לנכסים דיגיטליים. הצעת חוק זו עוררה ביקורת רבה מצד קבוצות בנקאיות, הטוענות כי מתן אפשרות לפלטפורמות קריפטו להציע תגמולים על יתרות סטייבלקוין עלול לגרום לנדידה מסיבית של פיקדונות הרחק מבנקים מסורתיים. איגוד הבנקאים האמריקאי, יחד עם 76 איגודי בנקים ממדינות, קרא למנהיגי הסנאט לעדכן את סעיף 404 של הצעת החוק, מחשש שהפסדי פיקדונות עלולים להשאיר את הבנקים הקהילתיים עם פחות מימון להלוואות.
מנכ"לית סיטיגרופ, ג'יין פרייזר, הדהדה את החששות הללו באוגוסט, והזהירה כי תגמולים על מטבעות יציבים עלולים למשוך פיקדונות מהבנקים ולהשפיע על יכולתם להעניק אשראי. זהו בדיוק הסיכון שהדגיש הרננדס דה קוס, וציין כי כסף היוצא מפיקדונות בנקים מסחריים עלול להגדיל את עלויות המימון של הבנקים ובסופו של דבר להעלות את עלויות ההלוואה עבור משקי בית וחברות. עם זאת, ארדואינו רואה בכך תיקון טבעי בשוק. הוא טוען שאם אנשים יתחילו להבין שמטבעות יציבים מוסדרים בטוחים יותר , הם יעבירו את חסכונותיהם לסוג נכסים טוב יותר, והמערכת הפיננסית תצטרך להסתגל.
טביעת הרגל הגוברת של USDT בשווקים מתעוררים
בינתיים, USDT של Tether ממשיך לשלוט בשוק הסטייבלקוינים, עם שווי שוק העולה על 183 מיליארד דולר. ארדואינו הדגיש שוב ושוב כי USDT הוא כלי חיוני עבור כלכלות עם גישה מוגבלת לדולרים אמריקאים או לשירותי בנקאות קונבנציונליים. הוא ציין כי חלק מהכלכלות מסתמכות כיום במידה רבה על USDT הן למסחר מקומי והן לסחר חוץ, עובדה שלא נעלמה מעיני ה-BIS. גוף הבנק המרכזי הזהיר כי שימוש גובר בסטייבלקוינים הנקובים בדולר מחוץ לארצות הברית עלול להחליש את תמסורת המדיניות המוניטרית ולהגביר את התלות בתנאים המוניטריים החיצוניים.
למרות הביקורת, ארדואינו נותר מתריס. הוא טוען שהטכנולוגיה של טתר הפכה את אג"ח האוצר של ארה"ב לבטוחות מתמיד על ידי יצירת בעלות מבוזרת על החוב האמריקאי, פתרון שהפיננסים המסורתיים לא הצליחו לספק. הדיון רחוק מלהסתיים, כאשר שני הצדדים מתחמקים. ה-BIS ממשיך לתמוך בפיקדונות אסימונטיים, בעוד טתר מקדם את הנרטיב של עתודות מלאות וריבונות פיננסית. ככל שחוק CLARITY עובר לקונגרס, תוצאת העימות הזו עשויה לעצב את עתיד הכסף הדיגיטלי לשנים הבאות.
בסופו של דבר, מדובר ביותר ממחלוקת טכנית; זהו מאבק פילוסופי על אמון, שקיפות וטבעו של הכסף. המטאפורה של "לקיסר אין בגדים" של ארדואינו נוגעת לליבת הסוגיה: האם מערכת הבנויה על עתודות חלקיות באמת יכולה להתחרות במערכת המציעה גיבוי מלא? התשובה, בעוד שני הצדדים מתמודדים עם ההשלכות, תקבע ככל הנראה כיצד ייבנה הדור הבא של תשתית פיננסית . לעת עתה, הוודאות היחידה היא שהוויכוח רחוק מלהיות פתור, וההימור לא יכול להיות גבוה יותר.
